אנו נמצאים כבר למעלה מחודש, בתקופת מלחמה, "מלחמה על הבית".

מבחינה ביטחונית: המלחמה החלה בבוקר שבת, חג שמחת תורה תשפ"ד, במתקפה אכזרית ורצחנית של ערבים תאבי דם על יישובי הדרום והעוטף.

המלחמה, ממשיכה בפעולות טרור של אויבינו מצפון ומדרום כלפינו, ובחסדי ה' יתברך גם אנחנו מוסרים נפש בפעולה צבאית משמעותית למיגור אויבינו ע"י חיילינו היקרים.

המלחמה, בתוקפה. אנו נמצאים בה כבר למעלה מחודש ימים, וזו תקופה ארוכה.

זו אינה תקופת שגרה-בטוחה, זו תקופה מבלבלת, סוערת, מטלטלת ועם חוסר בטחון מובהק.

בשבועיים הקודמים, דיברנו על חוסן, על הרגעה ועל ההתמודדות שלנו ההורים והילדים בתקופת המלחמה.

השבוע, אני רוצה בע"ה לדבר על "תקשורת בזמן מלחמה".

 

התפקיד שלנו הוא לתווך.

אנחנו חיים במלחמה, וזה נתון.

גם אם אנחנו לא גרים בקו-עימות, וגם אם ילדינו אינם חשופים לחדשות ומידע חזותי, הם קולטים המון, הם רואים אותנו, הם שומעים את השיחות שלנו, הם מקבלים אינפורמציה מהרחוב, מחברים, מדמויות בוגרות מהם ועוד.

הם לגמרי "חשופים" אך לא בהכרח מבינים.

הם חשופים לקולות, לחרדות, לחדשות, למה קורה אצלנו ומה קורה אצל האוייב.

התפקיד הנוסף שלנו בתקופת המלחמה, הוא "לתווך".

לסנן את המידע הרלוונטי ולתווך את האינפורמציה הנכונה, בצורה שתיתן מענה ומידע מספק, אך לא תגרום לחרדות ותבהלה.

ולכן, נדרש לשתף את כל הילדים, כל אחד לפי גילו וטבעו, מה קורה כאן? מי נגד מי? מי צודק ומי טועה, מיהו האויב? מי כאן הדמויות, מי רשע ומי צדיק. מה הולך להיות ומה נדרש מאיתנו לעשות.

בתקופה זו יש לנו שתי ברירות: או שהילד יהיה מוזן ממה שהוא שומע ברחוב, או בצורה נכונה מאיתנו.

 

מידע ותקשורת בזמן מלחמה

עלינו להתכנס מידי יום עם הילדים למפגשי הדרכה, הרגעה והסברה, במפגשים אלו נשוחח על המצב הנוכחי ועל ההשפעות שלו על חיינו, נקשיב למה שהילדים משתפים וניתן מענה רגשי.

נדבר על אמונה וביטחון בצור ישראל ונתווך את המידע הנכון לילדינו.

הציבור הכללי, חשוף באמצעות המדיה, לכל מיני מידע, חדשות, סרטונים ותרחישים צבאיים אפשריים. עדיף להימנע מזה כי זה גורם להצפה והיסטריה.

למשפחות שלנו, בחסדי ה' יתברך נחסכו כל המראות המזעזעים של הקורבנות, של הקרבות, המלל הרב, הוויכוחים באולפנים, הפרשנויות וההצפה הרגשית של תשדירי הערוצים וכו'

אך לצערינו, מאחר וגם הרחוב החרדי, מוצף בחדשות מסעירות וילדינו שותים זאת בצמא, ראוי שהמידע יעבור דרכינו ובצורה בטוחה, תואמת גיל וחינוכית.

 

איך מסבירים לילד מציאות של מלחמה?

מעבר לנושא ההשקפתי, חובה עלינו לקחת בחשבון את גיל הילד, מאחר וההסבר צריך להיות תואם את רמת ההבנה שלו ואת היכולת שלו להכיל את העניין מבחינה תודעתית ורגשית.

לכן, בנושא זה, אחלק את הילדים לחמש קבוצות גיל, כך:

א. פעוטות בגילאי 0-3,

ב. קטנים בגילאי 3-5,

ג. ילדים בגילאי 5-8,

ד. ילדים מתבגרים בגילאי 8-12

ה. בוגרים בגילאי 12-15.

אמנם כולנו חיים בתוך בית אחד, מייצרים תקשורת אחת, אך כל אחת מקבוצות גיל אלו, זקוקה לקבלת מידע שונה וייחודי.

 

ידע זה כוח!

שפה של ילדים, היא שונה משפה של מבוגרים במובנים רבים. ולכן בבואנו לשוחח על המלחמה עם ילדינו עלינו להתאים את המידע, התוכן, הסגנון וכו' לגילאי הילדים.

בפרט, שילדים קטנים נוטים לא להבדיל בין מציאות ודמיון ובזמן מתוח הם עלולים לפרש מידע לא מותאם כדבר מציאותי.

לכן, חשוב קודם כל לראות מה הילד כבר יודע, מה הוא כבר שמע? ואז לספק לו את המידע הנכון לו.

לדוגמה: נשאל את הילד: מה זאת מלחמה? מי נלחם איתנו, מה אתה יודע שקרה וכו'

התשובות שלו יספקו לנו מידע, איך הוא תופס את זה וכמה הוא מבין מה קרה. כך ניתן "לארגן לו את הראש" ולהסביר שמצב של מלחמה הוא דומה למצב של ריב בין ילדים.

אפשר להדגים לו זאת בדוגמה של ריב שחווה לאחרונה כדי ליצור תפיסה יותר מציאותית של הדברים ולעזור לו להתחבר לזה.

 

מידע, אמונה והרגעה

השיחה תהייה בצורה מעגלית "ספירלה" נברר מה הוא יודע, נסדר את המידע המותאם, ננסוך אמונה, נרגיע, נסיר חששות, נספק עוד מידע, נזים שוב מידע מוטעה, וחוזר חלילה.

גם הנושא הצבאי צריך להיות בשיחות, אנחנו מדינה ויש לנו צבא. ונדרש לחבר את השגחת ה' עלינו ואת המשימות שהצבא נדרש לספק, הגנה וביטחון.

לכל משפחה חרדית, הנושא ההשקפתי הזה של הצבא נמצא לפעמים במצב מעורפל. הן מבחינת נושא גיוס בני הישיבות, והן מבחינה אמונית: אם ה' שומר עלינו אז למה צריך צבא וכו'

במסגרת המאמרים בחינוך הילדים, אני נמנע מלכתוב על נושאי השקפה, אבל אתם ההורים נדרשים לברר זאת, לגבש עמדה, ולהציג אותה לילדים. הילדים שלנו רוצים תשובות.

דבר נוסף, רוב ככל תושבי הדרום והצפון פונו מבתיהם, וזה גם נושא משמעותי ונדרש לשוחח על כך עם הילדים.

בכל שיחה, חשוב להעביר תמיד מסר מרגיע: ה' איתנו, הוא שומר עלינו, יש לנו צבא והוא נלחם באוייב, המלחמה מתרחשת באזורים שהם רחוקים מאיתנו ושלא נשקפת סכנה מיידית לחיינו ועוד

חשוב שהילד יבין וירגיש שהוא מוגן, לכן חשוב שמי שיסביר לו את הדברים בעצמו לא יגיע ממקום מפוחד אלא ממקום של רוגע וביטחון.

וכמובן להתפלל הרבה לה' יתברך ולחזק את האמונה.

 

 

---