איך משפיעים דברים מתוקים על איכות הצילומים, ומה עשיתי כשקיבלתי סירוב מן המתוק המתוק הזה
מאת: חוה רחל
סוכריות זה החיים.
סתם סתם.. אני צוחקת..
אבל בתכלס.. לנו לצלמות זה בהחלט אחד המוצרים הכי משמעותיים בצילומי ילדים.
לפעמים אני יוצאת ללוקיישן לצילומי חאלקה, מגיעה למקום, מפעילה את המצלמה והכל מוכן לצילומים, ואז קולטת ששכחתי את הסוכריות.
לא תאמינו.. אבל אני יכולה גם לחזור את כל הדרך, או להוציא שליח מיוחד בשביל המתוק מתוק הזה..
כן.. זה בהחלט משפיע דרמטית על כל היחס עם הילד המצולם.
מתוק מתחבר למתוק. אמרנו?
וכדרכנו.. נתחיל בסיפור.
סירוב מפתיע
זה היה לפני שנתיים בערך.. אני יוצאת לצילומי חאלקה באחד מהלוקיישנים האהובים עלי באיזור הדרום.
שדה פרחים צבעוני ויפהפה.
בראש יש לי כבר את הפוזות המתוכננות.. הוואצטפ שלי מלא בתמונות של בגדים שתיאמתי עם האמא המסורה, מה מתאים למה? איזה סט נעשה וכדומה.
המצלמה מוכנה, שקית הסוכריות גם היא עומדת הכן למשימה. ויוצאים לדרך.
ההתחלה כמובן רגועה, הכל זורם הילד מצטלם בכייף. עוד פוזה ועוד סטים של בגדים מוחלפים, וכמובן עם הזמן מגיע גם חוסר הסבלנות של הילדון המתוק.
אני מגלה שהוא כבר פחות בעניין של צילומים, וכאן נכנסת לפעולה שקית הסוכריות.
אני שולפת אותם מהתיק וממתיקה סוד איתו..
תראה שימעל׳ה, יש לי פה גם סוג סוכריה כזו, וגם סוג אחר, וכל אחד יותר טעים ומתוק מהשני.. בקיצור, ׳שווה לך׳ אני לוחשת לו.. נעשה עוד שלש תמונות ואתה מקבל כמות סוכריות יפה ומכובדת.
הוא מסתכל אליי בתמימות של גיל 3 הנדיר, ואומר לי, ״אבל אמא לא מרשה לי סוכריות״.
אוקיי.. לקבל אישור מהאימא זה כבר סיפור קל חשבתי לעצמי..
אבל מסתבר שנפלתי חזק.
מסתבר שיש להם מדיניות מאוד קשוחה בנוגע לסוכריות.. משהו שם שקשור לשיניים או משהו רפואי אחר שלא בדיוק הבנתי.
מפה לשם אני מוצאת את עצמי גונזת את השקית בתסכול אל מול עיניו המתוקות והמאוכזבות של שימעל׳ה מיועדינו.
אבל מה אתם חושבים?
התייאשתי?
ברור שלא..
גלגלי המוח התחילו לנוע במהירות, ניצלתי עוד רגע של הפוגה בשביל למצוא שכנוע אחר אבל עדיין שמתי לב שאם אני רוצה למצות את הסטים שסיכמנו, כולל תמונות מהממות על רקע השקיעה, אני חייבת למצוא פיתרון, וכדאי מאוד שהפיתרון הזה יהיה מתוק ומשכנע.
חסדי שמיים..
מסתבר שלאכול בריא, לפעמים זה גם מעלה פיזית ולא רק משהו לחיים.
אני נזכרת, שבתיק שלי יש שקית קטנה של חמוציות ללא סוכר ששמרתי לעצמי.
שקית שקניתי באותו בוקר כשחיפשתי משהו מתוק בחנות הפיצוחים והערימה הזו קסמה לי, אז מילאתי ממנו כמה גרמים.
רצתי לאוטו בחניה, הוצאתי את שקית החמוציות ומכאן והלאה הכל היסטוריה.
כמובן שהאימא אישרה בכייף. (אני כבר לא מדברת על זה שהיא אימצה את הרעיון לעצמה)
ושימעל׳ה היה בשמיים.
טוב.. לא רק הוא, גם אני וגם האימא.
קיבלנו שיתוף פעולה מלא מלא מלא.
האמת, זה מקרה דיי נדיר. רוב הילדים אוכלים סוכריות בכייף ולפעמים אפילו יותר מידיי..
אבל הסיפור הזה חידד לי את תובנת המתוקים.
מתוק בכללים הנכונים
אם משהו מתוק מרגיע אותנו את המבוגרים, ברור שהוא מרגיע את הילדים.
ולכן אני ממליצה בחום.
אל תהססו להשתמש בזה בצילומים.
גם בצילומים מקצועיים וגם בצילומים ביתיים.
אבל צריך שיהיו לזה כמה כללים ברורים.
- התייחסו לזה כנשק יום הדין. תמיד כדאי למצוא מקורות שכנוע אחרים כדוגמת תשומת לב או שיתוף התמונות שיצאו, כי אחרי שניצלת את המתוק, תדעי שאת על הרזרבה. למצוא דברים נוספים לשכנוע כבר יהיה קשה יותר.
אבל בהחלט כדאי וראוי להשתמש בזה.
אגב.. אם הילד לא זורם מההתחלה, כדאי לנסות להשתמש בסוכריות כבר על ההתחלה, אבל כמובן לא לפני ביצוע הכירות טובה ורגועה.
- הכמות רבותיי..
לא צריך להגזים בכמות. אני תמיד אוהבת לקנות סוכריות קטנות ואולי אפילו חמוצות. כשאת מציעה 2 סוכריות זה הרבה יותר מגרה ומרתק את הילד מאשר שקית שלימה. אפשר לתת לו אחד בשביל הטעימה ואז עוד 2 אם הוא מצטלם יפה ומקשיב להוראות.
- הצבע חשוב מאוד.
סוכריות דרכן להשאיר חותמות בכל מקום. ולכן סוכריות לבנות קטנות יעשו מצוין את העבודה. בלי לכלוכים ובלי שאריות מיותרות.
אגב, בחמוציות זה היה מעולה. למרות הצבע האדום שלהם, טבען של החמוציות להיאכל ללא השארת כתמי צבע על אוכליהם. בסוכריות זה קצת יותר קשוח.
לסיכום. מתוק זה חשוב, מתוק זה משפיע. השתמשו בחכמה ותהנו מילד מחוייך, רגוע ומאושר.
המון הצלחה וצילומים מהנים שיהיה לכם.
נתראה בפעם הבאה
חוה רחל
