כיצד נתמודד עם אכילה רגשית בעיתות מלחמה
דלת המקרר נעה על צירה שוב ושוב. את עומדת חסרת אונים, למול הדחף העז בהזנה חומרית, הריק שם בפנים שלא יודע מנוח, האשמה שכילתה בך הכוח מחפשת תחליף, ואת מתנחמת בחטיף… רוצה להזין את עצמך במשהו שימלא אותך באמת. האם זה אפשרי?
אחד הדברים המושפע מידית ממשברים ושינויים שונים בחיינו הינם הרגלי האכילה שלנו. לעתים רבות אכילה מעוגנת ביומיום שלנו ולכן שינוי של סדר היום, בפרט בעתות מלחמה משנה גם את הרגלי האכילה. להלן מספר עקרונות מעשיים להתמודדות בימים אלה של חוסר וודאות:
- צרי שגרה בתוך חוסר השגרה: עת מלחמה כעת ואת מתגעגעת כל כך לשגרה המבורכת והקבועה של עבודה, מסגרת לקטנים ועוד. נסי לשמור על סדר יום קבוע ולייצר ארוחות קטנות ומזינות. שלבי פעילות גופנית עם הילדים, כגון ריקוד משותף, עליה וירידה במדרגות ועוד. כמו כן, נסי ליצור הסחת הדעת ולזהות רגעי טרום שבירה (למשל, כשאת בדרך למקרר): לשוחח עם חברה קרובה, לשחק עם הקטן ועוד.
- הכירי ברגשותייך: לעתים אנו מעדיפות להימנע ממגע עם רגשותינו (בעיקר אלה השליליים) בשל החשש לפגוש את הכאב, התסכול והריק. נסי לשהות מעט עם רגשותייך, למרות הפחד, ולא להירתע. בדקי איזה רגש עולה בך ותני לעצמי שלך לחוות אותו, גם אם למספר רגעים. חשוב לזכור כי רגשות קשים הינם חלק אינטגראלי ממנעד רגשותינו האנושיים ואל לנו לחשוש מלחוות אותם. אם לא נאפשר להם להגיע הם יחפשו צורות ביטוי אחרות, כגון אכילה ולא ייעלמו, אלא יובילו להחמרה של הרגשות השליליים הן בזמן האכילה והן ביום שאחרי, כפי שהוכח מחקרית. לפני פתיחת המקרר או הארוחה, בדקי עם עצמך, מה אני מרגישה כעת וצרי הפרדה בין הרגש לנחמה שבאכילה. שאלי את עצמך: האם האכילה תגרום לי לנחמה אמיתית לרגשותיי אלה?
- צרי גישה חומלת כלפי עצמך: את נוטה להאשים את עצמך באם אכלת שלא לצורך, אשמה הגוררת תסכול הגורר אכילה נוספת וחוזר חלילה, וחבל. כיצד נוכל לנטרל את המעגל השלילי הזה? לכל אחת מאיתנו קיים המזון המנחם שלה (שוקולד/ קפה/גלידה…) אשר שייך להרגלי האכילה שהתפתחו בילדות ולאו דווקא בהווה. היכולת להבדיל בין הילדה הקטנה הכאובה שבתוכי לבין האני הגדולה של היום יסייע לך ליצור הפרדה בין העבר להווה ולהתמודד עם הכאן ועכשיו. כמו כן, הגברת החמלה העצמית והיכולת לסלוח לעצמי אם מעדתי תעזור למתן את הנחמה שבאכילה ולהפחית את האשמה והתסכול.
לסיום, במקרה של אכילה רגשית דיאטה ותוכניות הרזיה המבוססות רק על עקרונות טכניים של ניהול סדר יום, שינוי הרגלים וכו' לא יועילו בטווח הארוך מכיוון שאינן פותרות את הכאב הבסיסי הנעוץ בשורש הבעיה.
באם את ממשיכה לסבול מאכילה רגשית ומתקשה לווסת את עצמך, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי. בטיפול, אנו מתבוננים באכילה כסמפטום ולא כבעיה. הצורך בהזנה מתמדת קשור לעתים קרובות במערכת ההתקשרות להורינו ולדמיות הראשוניות, בפרט אם הן נחוו כשליליות. כאשר מתחזקת חווית העצמי בטיפול, פוחתת אף האכילה הרגשית והיכולת לוויסות רגשי כמו גם בניית דפוסי חשיבה מסתגלים כלפי עצמך מתגברים ומאפשרים שינוי משמעותי בחייך.
בתפילה לשלום עמנו ושלום עם עצמנו.
שלך לכל שאלה וייעוץ,
מירי גפנר, פסיכולוגית קלינית
0556873206
