הווי זהיר בלשונו
השמחה הייתה פורצת גבולות עם היכנסו של הבחור החשוב בנו של החסד בברית האירוסין עם בת ישראל כשרה וצנועה.
ההכנות החלו לקראת החתונה. אלא שבים בהיר אחד הכל השתנה.
נכנס החסיד וסיפר את צרתו, לפני רבו הרה"ק התפארת שלמה זיע"א, סיפר לרבי כי הוא עשה שדוך לבנו, אולם לפתע התחרטה המחותנת אם הכלה, והודיעה נחרצות כי אין רצונה בשום אופן שבתה תינשא לחתן זה, ודורשת היא לבטל את השידוך.
האיש בכה לפני הרבי, עד שנענה לו הרבי ובקש שאם הכלה תבוא לפניו.
ואכן לבקשת הרבי נענתה אם הכלה והגיעה אל בית הרבי. כשהגיע אל הקודש בלווי הרבנית, נעמדו לפניו בפתח, מאחר וכידוע לא הניח לאשה להיכנס לחדרו. שאלה הרבי לפשר דבר סירובה לקיום השידוך.
השיבה האשה: "רבי קדוש, מה אעשה שלא מצא חן בעיני שהחתן הזה יהיה ראוי לישא את בתי".
אמר לה הרבי "שמעי נא את המעשה שאספר לך: בהיותי בחור קטן, שידך אותי אבי עם רבי יוסף מקרזילוב העירה הסמוכה לוולאשצאווי.
"המחותנת, אם הכלה, בשום אופן לא הסכימה לקבוע את זמן החתונה, באמרה כי בחור זה אינו ראוי לבתה, גם אחר שעברו ימים וחדשים בהשתדלות לרצותה, הוסיפה לעמוד בסרובה, אחר שהפצירו בה אנשים רבים, קפצה ואמרה כי היא מעדיפה לא לחיות, העיקר לא להגיע ליום שבו תראה את בתה הולכת לחופה עם בחור זה.
"עבר זמן ועת, ואחר הרבה השתדלות והפצרות התרצתה לעשות הנישואין, קבעו זמן והכינו מאכלים ומגדנות ומיני מזונות ונדוניה. נסענו מוולאשצאווי לחתונה, וכאשר באנו סמוך קרזילוב, עמדנו עם העגלות בפרוזדור העיר להמתין לבאים לקראת החתן כנהוג, אך איש לא הגיע, עמדנו עד בוש עד אשר גמרנו בדעתנו כי אם לא באו לקראתנו, ניסע הלאה לקראת המחותנים…
"באנו אל העיר וראינו כי דומיה ותאניה שוררת בכל העיר, כולם הולכים כפופי ראש קודר ושחוח, שאלנו את בני העיר מה זאת ועל מה זאת שהפך יום שמחה ליום אבל? הודיעונו בני העירה כי המחותנת שהיום מחתנת את ביתה, התעלפה ונחלשה מבלי דופק פתאום ואין עזר ותרופה, כל הרופאים אמרו נואש, עד כי שמענו קול זעק ושבר כי כבר נפטרה.
"לשמועה הנוראה הזאת שאלנו על פי דין תורה מה לעשות, ויצא פסק הלכה כי 'מעבירין את המת מלפני הכלה', אני הלכתי לחופה עם בתה היא הרבנית העומדת כאן, ואמה באמת לא זכתה לראות את ביתה עם החתן הזה לחופה, כפי אשר גזרה היא על עצמה בעצמה."
"רואים הנכם" המשיך הרבי את רצף דבריו : "איזו שטות הייתה לאשה הזאת, על כן תהיו פיקחת ולא שוטה, תעשו חופה לבת עם החתן, ולא להיות חכמה כמו אותה אישה."
כאשר שמעה האשה את סיפורו של הרבי נבהלה ונרעדה בפחד נורא וקראה, "רבנו הקדוש הן הן, אני מסכימה לכל אשר רבנו מצוה אותי", וכך עשתה.
הכניסה את ביתה עם אותו בחור ת"ח ירא שמים.
הסיפור מעלון לשבת ׳חוט של חסד׳. לקבלת העלון:
