אנחנו שומעים כמעט כל יום על פיגועים ואירועים לא נעימים שקורים וכן מבצעים צבאיים ממוקדים אחת לכמה זמן. המצב הביטחוני בו אנו שרויים הינו מצב רגיש של דריכות, מתח, חרדה ובלבול מאוד גדול. כיפת ברזל מיירטת, חיל האוויר "מחסל" ראשי חמאס, המתח אדיר. הלחץ עולה. "כולנו באותה סירה"- סירה של פחד, חרדה, בלבול, מחשבות של דאגה – " מה יקרה מחר?" וכיצד הכל יגמר"?

בטור זה בחרתי לכתוב על החרדות שנוצרו כתוצאה מהמלחמה והמצב ביטחוני הרגיש. 

ראשית ננסה להבין מה ההבדל בין פחד לחרדה וכיצד חרדה פועלת?

פחד הינו רגש הישרדותי ומטרתו לשמור עלינו מפני סכנה. לכן חשוב לזכור שאנחנו לא רוצים לחיות ללא פחד. כבני אדם מצופה מאיתנו ללמוד לחיות עם הפחד כך שלא ישתלט עלינו מדי וגם לא ננסה להמנע ממנו כי הוא חשוב לביטחון שלנו. אם לא היה לנו פחד היינו רצים לכביש סואן ..ומה היה קורה אז?

חרדה היא מצב נפוץ בו אדם חש פחד ואי-שקט נפשי ופיזי בשל איום עתידי כלשהו, בין אם אמיתי או מדומיין. חרדה כוללת בדרך כלל מחשבות שליליות על האיום, ומבטאת  סימפטומים פיזיולוגיים כמו דופק מהיר, הזעה וחולשה, וסימפטומים רגשיים כמו חשש, בכי, תחושות תסכול וחוסר אונים, דאגה מופרזת מפני משהו שיכול להתרחש בעתיד או כאירוע שיכול לחזור על עצמו ולעורר שוב את המערכת הפיזיולוגית.

מה מפעיל את הפחד?

1. אירוע. 2 מחשבה אוטומטית. 3. תחושה גופנית. 4 רגש. 5 התנהגות

1. אירוע שמפעיל את הפחד – דוגמת אזעקת צבא אדום
2. מחשבה אוטומטית- אולי יקרה משו? אולי יפול טיל על הבית שלי ?
3. תחושה גופנית מופעלת – דפיקות לב מהירות, הזעה ועוד
4. רגש שעולה- פחד גדול מאוד
5. התנהגות- נראה את האדם כ"קופא" "בורח או נלחם " .

איך פועלת חרדה?

חרדה, בדומה לפחד, היא למעשה מנגנון הישרדותי המכין אותנו להתמודדות עם איומים. בזמן חרדה, מערכת העצבים הסימפתטית נכנסת לפעולה. מערכת זו פועלת במצבי לחץ, חירום ומתח, והיא זו האחראית על הסימפטומים הפיזיולוגיים המזוהים עם חרדה. המערכת בעצם מכינה את הגוף להתמודדות עם האיום.

במצב הביטחוני נראה מספר תגובות המאופיין גם בעומס של מידע שמגיע באופן טבעי ומעורר את המערכת הפיזיולוגית שלנו להתמודד עם עומס המידע וגם בהימצאות פיזיולוגית למקור האיום.

אצל ילדים התגובות משתנות בהתאם לגיל  שלהם וכמובן בהתאם למידת החשיפה שלהם לאירועים. יש ילדים שיפעלו בזמן חרדה בדרך של "בריחה", ויש ילדים שמנגנון ההתמודדות שלהם הינו "קיפאון"- מילדים חלקים, שמחים וזורמים הם יפתחו רמת חרדה גבוהה ואי יכולת להתמודד עם התסמינים הפיזיולוגיים ויחזרו ל"תפקוד רגיל" רק לאחר תקופה. ויש ילדים שיפתיעו ויבחרו ל"הלחם" בתחושות המפחידות.

לאחר שהבנו את ההבדל בין פחד לחרדה וכעת אנו נמצאים בזמן של הפסקת אש, חשוב להבין שעדין יכולות להיות תגובות נורמטיביות יותר או פחות- יש ילדים שימשיכו לשאול שאלות ויש ילדים רבים שתגובתם תתבטא בשינויי התנהגות כגון: דאגנות מוגברת לסביבתם או לקרובי משפחתם. יכולה להיווצר התניה בין האירוע שהפחיד לבין סיטואציה עכשווית ( לדוגמא סירנה של אמבולנס יכולה להישמע כאזעקה ) ילדים צעירים עשויים להיצמד יותר להורים, או לדמויות קרובות אחרות. יכולים להופיע סימפטומים  גופניים של כאבי בטן ראש ועוד או הרטבות שבעיקרן חולפות לאחר תקופה , יתכן ונראה קשיי הירדמות או ירידה בלימודים, או שינויים התנהגותיים כגון התפרצויות של כעס או כל רגש סוער אחר.

כהורים או אנשי צוות או דמויות קרובות חשוב להיות עם "יד על הדופק" ולשים לב להתנהגויות שהפכו לחרדות כתוצאה מהמצב הביטחוני. כיום יש דרכים לטפל ולעזור וחשוב להיוועץ על מנת לקבל כלים להתמודד עם החרדה.

כותבת המאמר: חן חנה קס,

מטפלת בפסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית – cbt ופסיכודרמה

מדריכת הורים